המסלול הבסיסי ללימודי פסיכותרפיה שוקד על לימוד שיטתי ומעמיק של פסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית.
מוזמנים להירשם :
♦ פסיכולוגים קליניים ומתמחים בפסיכולוגיה קלינית, הנמצאים בעת ההרשמה לאחר שנת התמחות אחת לפחות (במשרה מלאה), או שנתיים (בחצי משרה).
♦ פסיכיאטרים ומתמחים בפסיכיאטריה,
הנמצאים בעת ההרשמה לאחר שנת התמחות אחת לפחות (במשרה מלאה), או שנתיים (בחצי משרה).
♦ עובדים סוציאליים קליניים, בעלי תואר שני בע"ס קלינית, לאחר לפחות שנתיים ניסיון קליני, בחצי משרה לפחות, במסגרת בריאות הנפש, המאושרת כמקום התמחות בפסיכולוגיה קלינית. על הניסיון הנ"ל להיות לאחר התואר השני.
♦ פסיכולוגים מומחים - התפתחותיים, חינוכיים, רפואיים, שיקומיים,
בעלי ניסיון של שנתיים לפחות לאחר סיום ההתמחות, בהיקף של חצי משרה לפחות, במוסד המוכר להתמחות בתחום התמחותם. וכמו כן, בעת ההרשמה, מקיימים לפחות ארבעה טיפולים בטיפול פרטני מתמשך (מעל לשנה) באורינטאציה פסיכואנליטית, כאשר לפחות שניים מהם בהדרכה של פסיכולוג קליני.
על כל הנרשמים לטפל בעת ההרשמה, ובמהלך כל שנות הלימוד, בלפחות ארבעה מטופלים בטיפול פרטני מתמשך, בו מתקיימת לפחות פגישה טיפולית אחת לשבוע, באורינטאציה פסיכואנליטית.
כמו כן, על הנרשם להתנסות כמטופל בפסיכותרפיה באורינטאציה פסיכואנליטית לפחות שנה, טרם הגשת מועמדותו.
הלימודים כוללים
סמינרים תיאורטיים
העוסקים בהתפתחות החשיבה והתיאוריה הפסיכואנליטית, מפרויד ועד ימינו, על רבדיה וזרמיה
השונים, ובמפגש בין התיאוריה לטכניקה.
סמינרים קליניים טכניים
המתמקדים בטכניקה הטיפולית ובחיבור בין הקליניקה והתיאוריה על פי החשיבה הפסיכואנליטית.
הסמינרים מתבססים על שיחות טיפוליות כתובות שמביאים המשתתפים, מתוך עבודתם הטיפולית.
המטרה בסמינרים התיאורטיים והקליניים לאפשר לתלמידים לפתח את החשיבה האנליטית הייחודית
להם.
צפייה בתינוקות*
במסגרת סמינר שנתי זה צופה כל משתתף בתינוק ובהורה המטפל בו, אחת לשבוע, במשך שנת
לימודים. דו"חות הצפייה מובאים למפגשים קבוצתיים שבועיים ומהווים בסיס לדיון בהיבטים שונים
של הצפייה, כגון: התפתחות התינוק, התפתחות יחסי הורה-תינוק, השפעות הופעת הצופה-השלישי,
היבטים של עמדת הצפייה וההתבוננות כבסיס להבנת עמדת ההכלה ולהתפתחות החשיבה על העמדה
האימהית ובעקבותיה על העמדה הפסיכואנליטית. בסיום הסמינר כותב כל צופה עבודה, המתבססת על
צפייתו בתצפיות שקיים.
*בנסיבות מסוימות (כמו הריון או הורות לתינוק שטרם מלאה לו שנה) לא ניתן יהיה להשתתף בסמינר
באותה עת אלא במועד מאוחר יותר, בתיאום עם מרכזת התכנית.
סדנאות
הלימודים כוללים שני סוגי סדנאות, המתקיימות פעמיים בשנה, בסיום סמסטר א' ובסוף סמסטר ב'.
הלימוד בסדנאות מרוכז בשני ימי לימוד בין השעות 15:30- 20:30 .
הסדנאות מוקדשות ללימוד מרוכז של נושא תיאורטי, ומהוות הזדמנות למפגש לימודי ייחודי עם
נושאים, ועם מורים נוספים מתוך סגל ההוראה.
סדנאות החורף והקיץ מותאמות לחשיבה התיאורטית הנלמדת באותו סמסטר, להרחבתה והעמקתה
ההשתתפות בשתיהן הינה חלק מחובות הלימודים בתכנית. ההכרה בסדנה מותנית בהשתתפות
בשני ימי הלימודים בהם היא מתקיימת, במלואם.
הדרכה אישית
כל תלמיד במרכז מקבל הדרכה אישית אחת לשבוע במשך שלוש שנות הלימוד, אצל שני מדריכים
שונים, אותם הוא בוחר מתוך רשימת מדריכי התכנית (סה"כ 120 שעות הדרכה, 60 שעות
אצל כל מדריך). העבודה עם כל מדריך נמשכת כשנה וחצי, ומתמקדת בליווי טיפול במטופל
אחד בלבד. כך מתאפשר תהליך הדרכה רציף ומשמעותי, ומפגש עם שתי גישות טיפוליות.
המדריכים בתכנית רובם ככולם פסיכואנליטיקאים או מתמחים בכירים בפסיכואנליזה, בעלי ניסיון
רב בטיפול ובהדרכה בגישה פסיכואנליטית. תעריף התשלום עבור ההדרכה נקבע ע"י ועדת ההוראה
בתחילת כל שנת לימודים. תעריף זה נמוך משמעותית מהתעריף הרגיל ומבוצע ישירות למדריך.
במסגרת ההדרכה האישית נכתבים שני סיכומי טיפול, הראשון - עם סיום ההדרכה הראשונה- מוגש
למדריך ונדון עמו, השני- עם סיום הלימודים ועד שנה וחצי ממועד הסיום - מוגש כעבודת גמר ונקרא על
ידי ועדת קריאה המונה שני קוראים, חברי סגל ההוראה וההדרכה.
עבודת גמר
לאחר השלמת כל החובות הלימודיים, מהווה עבודת הגמר תנאי לקבלת תעודת גמר.
הלימודים מתקיימים בכפר הירוק, אחת לשבוע, בימי רביעי, בין השעות 15:30-20:30
רשימת סמינרים וסדנאות לשנת הלימודים תשפ"ד 2023-24
בתכנית ללימודי פסיכותרפיה פסיכואנליטית – תכנית משולבת
שנה א':
| סמסטר א' | סמסטר ב' |
|---|---|
|
פרויד: תשתית לחשיבה ולעבודה אנליטית | דני איגר קרא עוד... |
על הפירוש | מיכל טלבי אברבנאל קרא עוד... |
| התפתחות מושג ההעברה | יעל קירש גולדשטאוב קרא עוד... |
מיניות אצל פרויד ולאחריו | מאיה קומר קרא עוד... |
|
סמינר טכני-קליני | דרורית גיל , פומפי הראל |
סמינר טכני-קליני | דרורית גיל , פומפי הראל קרא עוד... |
| סדנת חורף: הקונפליקט האדיפלי | יפעת איתן פרסיקו קרא עוד... |
סדנאות קיץ | בחירה קרא עוד... |
שנה ב':
| סמסטר א' | סמסטר ב' |
|---|---|
| התפתחות מחשבת קליין | הוגו גולדיוק קרא עוד... |
מצבים מנטליים ראשוניים | חוה פרומקין לויאל קרא עוד... |
|
הסיטואציה הפסיכואנליטית | הדס ריזפלד עינת |
הטכניקה הקלייניאנית | יפעת זיבר קרא עוד... |
| צפייה בתינוקות | מירב כהן ברגשטיין , אירית לובלינסקי קרא עוד... |
צפייה בתינוקות | מירב כהן ברגשטיין , אירית לובלינסקי קרא עוד... |
| סדנת חורף:
צרות עין והכרת תודה | ניצה חזן |
סדנאות קיץ - בחירה קרא עוד... |
שנה ג':
| סמסטר א' | סמסטר ב' |
|---|---|
| הזרם העצמאי ומחשבת וינקוט היום | ידידה טורקניץ קרא עוד... |
קריאה בויניקוט | מאיר (ממי) שלוש קרא עוד... |
| חשיבה וחלימה במחשבתו של ביון, כתהליכי יסוד בהתפתחות הנפש | ד"ר משה ברגשטיין קרא עוד... |
המשך: חשיבה וחלימה במחשבתו של ביון, כתהליכי יסוד בהתפתחות הנפש | ד"ר משה ברגשטיין קרא עוד... |
|
סמינר טכני-קליני: הילה פלג פורת , נעה אייל |
סמינר טכני-קליני: הילה פלג פורת , נעה אייל |
| סדנת חורף: על הקשבה פסיכואנליטית: בה בעת, ברבדים שונים| אורה יושפה מנדלבוים קרא עוד... |
סדנאות קיץ -בחירה קרא עוד... |
סדנאות קיץ - בחירה:
קליין הקלינית | יהודית טריאסט
משחק ומישחקיות – בתיאוריה ובטכניקה הויניקוטיאנית | דפנה גולדנברג *
על טראומה והשלכותיה | ד"ר שרון שטרית *
* יתכנו שינויים
תקצירים
פרויד: תשתית לחשיבה ולעבודה אנליטית | דני איגר
העבודה הקלינית מעוגנת בתיאוריה אודות נפש האדם והאופנים בהם היא מתנהלת. התיאוריה עשויה, מתוארת ומתורגמת דרך מושגי-יסוד כמו המבנה הנפשי והאיכויות הנפשיות, הדחפים והמיניות, ההעברה, החזרה וההתנגדות. את כל אלה חשב ודמיין וסיפר ופיתח זיגמונד פרויד. בקורס נעקוב אחר התפתחות חשיבתו ועבודתו.
גישות והתפתחויות במושג ה"פירוש" | מיכל טלבי-אברבנאל
בסמינר נחקור את התפתחות המושג "פירוש". נתחקה אחר התרחבותו מהמודל הקלאסי אל עבר גישות
הרואות את הפירוש לא רק כאמצעי לחשיפת תכנים לא-מודעים אלא גם ככלי ליצירת הכלה והתמרה.
נדבר על אופנויות שונות של נוכחות והתערבות המטפל ונעסוק בשיקולים המנחים אותנו בבחירת סוג
ההתערבות המתאימה.
מיניות אצל פרויד ולאחריו | מאיה קומר
בקורס זה נעסוק במיניות על פי התאוריה של פרויד ואצל כמה מאלו שבאו אחריו. נכיר את תגליתו של פרויד בדבר המיניות הילדית. נתוודע לאופן בו הוא מבין את הפרוורסיות דרך הווריאציות בהתייחסות לאובייקט המיני ולמטרת המיניות ונעסוק ביחס שבין נוירוזה לפרוורסיה. ניווכח כי אחת התובנות החשובות שלו היא אודות הדו-מיניות הנפשית: הוא ראה כי אצל ילדים קיימת משאלה לגלם בגופם את שני המינים ולתבוע בעלות על שני ההורים כלומר שיש למעשה אפשרות לאדיפוס החיובי ולאדיפוס השלילי. נושא נוסף בו עסק פרויד, האניגמטיות של המיניות הנשית ספג ביקורות רבות הן מתוך הפסיכואנליזה והן מחוצה לה על היותו פאלוצנטרי. נכיר מספר תאורטיקנים שמתדיינים עם פרויד בנושא המיניות כמו הורני, שסגה סמירז'ל, קריסטבה וסטיינר, ונלמד מהן הסוגיות שבפולמוס.
התפתחות מחשבת קליין | הוגו גולדיוק
הסמינר יתמקד בתרומתה של קליין לפיתוח ולהעמקה של רעיונות פרוידיאניים ובכמה ממחשבותיה
המקוריות. בין היתר נדון במושגים, כגון: העמדות והתנועה ביניהן, הזדהות השלכתית והשפעתה על
הבנת העברה והעברה הנגדית, הסמלה ויצירת מרחב נפשי, דחף המוות ומצבים נפשיים ראשוניים
וטרום מילוליים. בהתאם למסורת הקלייניאנית, הדיון ילווה בחומר קליני ובישומן של ההמשגות
התאורטיות לעבודה הקלינית.
הסיטואציה הפסיכואנליטית | הדס ריזפלד ענת
הסיטואציה הפסיכואנליטית כוללת את המערך הטיפולי (המסגרת, הצורה והקבוע) ואת התהליך הטיפולי (התוכן, המהלך והמשתנה). במסגרת הקורס ניגע באספקטים שונים של שני פנים אלה, נעמיק את ההבנה במושגי יסוד הקשורים לטכניקה הפסיכואנליטית כגון החוזה הטיפולי, כלל היסוד הפסיכואנליטי, שלושת כללי העמדה הטיפולית (ניטראליות, אנונימיות והינזרות) ונעקוב אחר ההתפתחויות שחלו בתפיסת הסיטואציה הפסיכואנליטית מימי פרויד ועד ימינו.
קריאה בויניקוט | מאיר (ממי) שלוש
במהלך הקורס נעסוק ברעיונות המרכזיים בעבודתו של ויניקוט, שחוללו מהפכה בתיאוריה ובטיפול הפסיכואנליטי. נעקוב אחר קו ההתפתחות ששרטט באינטראקציה בין אם-תינוק, כדגם לטיפול הפסיכואנליטי. נלמד על חשיבות "אובייקט ותופעות המעבר" ו"השימוש באובייקט" כחוויות המשפיעות וצובעות את התפתחות ההתייחסות של האדם לעולם המציאות שמחוצה לו. נבחן את מורכבות התנאים ההופכים את האדם לאדם אמיתי יצירתי וחי, ואת חייו לבעלי ערך - כמו גם את ההפרעות והשברים המובילים לעיוות בהתפתחות העצמי ולגיבוש "עצמי מזויף" ופסיכו-פתולוגיה. לאורך הקורס נקשר את מושגיו התיאורטיים של ויניקוט לפסיכותרפיה, ונדון בחידושים שיצר בטיפול הפסיכואנליטי.
חשיבה וחלימה במחשבתו של ביון כתהליכי יסוד בהתפתחות הנפש | ד"ר משה ברגשטיין
הסמינר יעסוק בתהליכי חשיבה וחלימה כתהליכים הבונים ומקיימים את החיים הנפשיים, במחשבתו
של ביון. הלמידה תיעשה בקריאה משותפת, בה ייסקרו מושגי היסוד בכתיבתו של ביון, והאופן בו הם
מסייעים לחשוב את תהליכי החשיבה והחלימה, במצבים פסיכוטיים ולא-פסיכוטיים. השימוש הקליני
יודגש בעזרת וינייטות שיובאו ע"י המשתתפים.
התפתחות מושג ההעברה | יעל קירש גולדשטאוב
מושג ההעברה עומד בבסיס החשיבה והעבודה הפסיכואנליטית. בראשית דרכו, ראה פרויד בהעברה כלי שמשרת את התנגדות המטופל לגילוי החומר הלא מודע. עם התפתחות חשיבתו, ובהמשך דרך חשיבתם של קליין וממשיכיה, עיבוד יחסי ההעברה קיבל מקום קריטי בגילוי המשאלות והקונפליקטים הלא מודעים, בהבחנה בין עולם פנימי למציאות חיצונית, ובהבנת אופי החרדות, ההגנות ומערך יחסי האובייקט הפנימיים. התרחבות התיאוריה הפסיכואנליטית לעבודה עם אזורי נפש פרימיטיביים שנמצאים 'מעבר לספקטרום' של התקשורת המילולית, הובילה לחשיבה מחודשת על הטכניקה כמו גם על יחסי ההעברה. בקורס אני מבקשת לעקוב אחר התפתחות המושג, החל מגילויו על ידי פרויד ועד לתפיסתו כיסוד מרכזי של כל קשר טיפולי ואנושי. נתמקד בתרומתם הייחודית של פרויד, קליין, ביון וויניקוט להבנת מושג ההעברה. הלמידה תלווה בדוגמאות קליניות, תוך התייחסות לנקודות המבט התאורטיות השונות.
הטכניקה הקלייניאנית | יפעת זיבר
בקורס נעסוק באופנים בהם התיאוריה הקלייניאנית מיושמת בעבודה הטיפולית. מלאני קליין וממשיכיה פיתחו את התיאוריה וההבנות הקליניות מתוך התנסויותיהם וחוויותיהם במפגשים טיפוליים. מתוך כך, גם מאמריהם עשירים בתיאורי מקרה המבססים את החשיבה התיאורטית. הטכניקה מקנה כלים לפיענוח הלא מודע ומאפשרת תובנה, באמצעות פירוש, המחוללת שינוי נפשי. נתבונן באופן בו קליין וממשיכיה עובדים, במגע ישיר ובהיר, עם דחף המוות, חרדה עוצמתית, מבוי סתום והתנגדות לשינוי. כל זאת, תוך מתן חשיבות להעברה ולהעברה הנגדית. נקרא מאמרים קליניים של מלאני קליין, חנה סגל, בטי ג'וזף, ברנמן פיק ויהושע (שוקי) דורבן וניעזר בדוגמאות קליניות שיביאו המשתתפים.
הזרם העצמאי ומחשבת ויניקוט היום | ידידה טורקניץ
תיאורטיקנים השייכים ל "לזרם העצמאי" בחברה הפסיכואנליטית הבריטית בחרו שלא להיות מזוהים עם שני האגפים המרכזיים בחברה הבריטית בעת "דיוני המחלוקת" בשנות ה-40. בקורס נקרא מכתבי הוגי דעות אלו, באמצעותם נתבונן בדרך החדשנית והיצירתית שבה הם ממשיכים לפתח את מושגיו של ויניקוט כגון רגרסיה, משחק, עצמי אמיתי/עצמי כוזב, פחד מהתמוטטות ועוד. נקרא מבאלינט, בולאס ואחרים ונדון בדוגמאות קליניות שיביאו המשתתפים.
מצבים מנטאליים ראשוניים | חוה פרומקין לויאן
במהלך הסמינר נסקור ונדון במצבי נפש ארכאיים האופיניים לראשית החיים והמערבים חרדות ראשוניות, בטרם התהוות העצמי ברמת גיבוש המאפשרת מנטליזציה: במצב זה, של העדר לכידות פנימית בסיסית, העצמי זקוק לתנאים ראשוניים ייחודיים שיאפשרו לו לבסס לכידות ראשיתית להמשך התפתחותו. בהעדר תנאים אלו בעוצמות משתנות, העצמי מאמץ הגנות פרימיביטיות בכדי לשמר מידה של לכידות אל מול חרדות הוויה, התפרקות והתפוגגות. אנו פוגשים חרדות מסוג זה בקליניקה במצבי שבר וחולי משמעותי, אך גם במטופלים ברמות ארגון גבוהות יותר. נלמד להקשיב ולזהות חרדות אלו ואת ההתארגנות ההגנתית מולן, ונבחן גישות תאורטיות שונות הממשיגות מצבים אלו, ומספקות כלים להקשבה ולעבודה טיפולית איתם.
סדנאות תיאורטיות
קומפלקס אדיפוס והפנטזיות הראשיתיות | ד"ר יפעת איתן פרסיקו
הסדנה תתחקה אחר הופעותיו השונות של קומפלקס אדיפוס בכתביו של פרויד, תוך הבהרת היחסים המורכבים המתקיימים בין הפנטזיה האדיפלית לבין פנטזיית הסירוס והסצינה הראשונית; נעמוד יחד על תרומתם של קליין וממשיכיה לחשיבה התיאורטית ולעבודה הקלינית עם "המצב האדיפלי", ונחתום במחשבות על השימוש בהמשגה האדיפלית בעבודה עם משפחות חדשות. נקרא קטעים מכתביהם של פרויד, קליין, ביון, שטיינר ובריטון, וננוע בין התיאוריה להמחשות משעות טיפוליות של התלמידים.
קליין הקלינית | יהודית טריאסט
לאחר קריאה תאורטית בכתבי קליין ובכתבי ממשיכיה בקורסים קודמים, נחזור בסדנה להתעמק בעבודתה הקלינית עצמה. נקרא וינייטות מתוך טיפולים כמו גם תאורי שעות של טיפול בילד. ננסה לישם את ההמשגות וההבנות התאורטיות לפרקטיקה עצמה ולחשיבה עליה.
על טראומה והשלכותיה | ד"ר שרון שטרית
הטראומה נמצאת בבסיס התיאוריה של פרויד כל הדרך, בסדנה נעמיק בהמשגה של פרויד את הטראומה, גם באמצעות הקריאה של לאקאן את פרויד. הטראומה היא מעבר לעיקרון העונג, מעבר למערך הנפשי, מדובר בהיתקלות של היחיד עם מה משעבר ליכולותיו ובמכה לנרקיסיזם על אשליית הכל יכולות שלו. הרגעים בהם המערך הנפשי קורס הנם מטלטלים, טראומטיים, אולם יש בהם פוטנציאל, בשל המצב החשוף שלהם, לגילוי ולמפגש אמיתי יותר עם עצמנו וחיינו. בטראומה, בשל התפרקות האופנים בהם האדם מתארגן, יש גם פוטנציאל להתפתחות. בסדנה נרחיב על הקשר שבין טראומה, נרקיסיזם, התפתחות וצמיחה נפשית. נדון באחת מתצורות הטראומה- טראומה קולקטיבית, נדבר על מנגנוני ההגנה המאפיינים אותה כמו הזדהות עם התוקפן, הזדהות עם הקורבן, על שימוש בטראומה וכו׳ ונקשיב לתדרים בהם היא נוכחת בקליניקה ומהדהדת את החברה בה אנו חיים. נקרא מתוך כתביהם של פרויד, לאקאן, פרנצי, שטיינר ואחרים.
על הקשבה פסיכואנליטית: בה בעת, ברבדים שונים | אורה יושפה מנדלבוים
ליבת המעשה הטיפולי האנליטי, נעוצה בהקשבה "נכונה"- הכוונה להקשבה נכונה ופתוחה על מנת לקלוט את מירב הקומוניקציה הלא מודעת של המטופל. בסדנא נפנה את המבט אל תהליך ההקשבה הפסיכואנליטי, על הבו-זמניות והרב ממדיות שלו. מהי הקשבה אנליטית ? מה מייחד אותה ומה היא דורשת מהמטפל? נתחקה אחר הצעתו של פרויד להצטייד ב"קשב מרחף/צף" בשעה האנליטית ובניסיונות שנעשו ללכוד את המשמעות הממשית של הצעה זו [בהם הרעיון של רייק על ההקשבה עם "האוזן השלישית", וזו של איזקובר על האנליטיקאי כ"כלי האנליטי"]. נצרף לדיונינו כמה מהתרומות המרכזיות של ביון לסוגיית ההקשבה. השימוש ברוורי , העובדה הנבחרת וההצעה להקשיב "ללא זיכרון וללא תשוקה".
משחק ומישחקיות – בתיאוריה ובטכניקה הויניקוטיאנית | דפנה גולדנברג
בניסיונו להבין כיצד תינוק גדל והופך לאדם, כיצד מתקיימת התנועה מתלות מוחלטת לנפרדות ועצמאות, ויניקוט מיקד את מבטו על אזור שהוא בין העולם הפנימי לעולם החיצוני. אזור שלישי זה, אזור הביניים, אזור תופעות המעבר סיקרן את ויניקוט והוא חקר אותו וכתב עליו רבות. אזור זה, להבנתו, הוא המפתח לכינון אדם בעל חוויית עצמי, אדם היכול לחיות חיים יוצרים, שיש בהם בריאה, גילוי, אפשרות להיות לבד ואפשרות לקשר עם האחר. ההוויה המשחקית מתקיימת באזור תופעות הביניים. בהתייחסו לפסיכותרפיה, אמר ויניקוט כי היא "מתרחשת בחפיפה שבין שני תחומי משחק, זה של המטפל וזה של המטופל. הפסיכותרפיה עניינה שני בני אדם-אדם המשחקים יחד". בסדנא נרצה להתחקות אחר המושג "משחק". נרצה להבין את משמעותו התיאורטית של המשחק בתיאוריה הויניקוטיאנית, את מיקומו ברצף ההתפתחותי, ואת תפקידו. נעסוק בשינוי הפרדיגמטי שעשה ויניקוט בהתייחסו לטיפול ולתפקידו המטפל – ממטפל יודע-מפרש, למטפל חווה-משחק. נלמד על משחקים לילדים שויניקוט פיתח בקליניקה לצורך אבחון וטיפול (משחק הספטולה ומשחק הסקוויגל). נקרא יחד מקרים של טיפול בילדים בהם ויניקוט עשה שימוש בכלים משחקיים אלו, ונוכל להתרשם מויניקוט המטפל-המשחק. נקרא יחד גם מקרה של טיפול במבוגר, וננסה להבין כיצד הרעיון המשחקי בא לידי ביטוי בטיפול במבוגרים.