התכנית הבסיסית תשפ"ג

המסלול הבסיסי ללימודי פסיכותרפיה שוקד על לימוד שיטתי ומעמיק של פסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית.

הלימודים מיועדים

הלימודים כוללים

סמינרים תיאורטיים

העוסקים בהתפתחות החשיבה והתיאוריה הפסיכואנליטית, מפרויד ועד ימינו, על רבדיה וזרמיה
השונים, ובמפגש בין התיאוריה לטכניקה.

סמינרים קליניים טכניים

המתמקדים בטכניקה הטיפולית ובחיבור בין הקליניקה והתיאוריה על פי החשיבה הפסיכואנליטית.
הסמינרים מתבססים על שיחות טיפוליות כתובות שמביאים המשתתפים, מתוך עבודתם הטיפולית.
המטרה בסמינרים התיאורטיים והקליניים לאפשר לתלמידים לפתח את החשיבה האנליטית הייחודית
להם.

צפייה בתינוקות*

במסגרת סמינר שנתי זה צופה כל משתתף בתינוק ובהורה המטפל בו, אחת לשבוע, במשך שנת
לימודים. דו"חות הצפייה מובאים למפגשים קבוצתיים שבועיים ומהווים בסיס לדיון בהיבטים שונים
של הצפייה, כגון: התפתחות התינוק, התפתחות יחסי הורה-תינוק, השפעות הופעת הצופה-השלישי,
היבטים של עמדת הצפייה וההתבוננות כבסיס להבנת עמדת ההכלה ולהתפתחות החשיבה על העמדה
האימהית ובעקבותיה על העמדה הפסיכואנליטית. בסיום הסמינר כותב כל צופה עבודה, המתבססת על
צפייתו בתצפיות שקיים.

*בנסיבות מסוימות (כמו הריון או הורות לתינוק שטרם מלאה לו שנה) לא ניתן יהיה להשתתף בסמינר
באותה עת אלא במועד מאוחר יותר, בתיאום עם מרכזת התכנית.

סדנאות

הלימודים כוללים שני סוגי סדנאות, המתקיימות פעמיים בשנה, בסיום סמסטר א' ובסוף סמסטר ב'.
הלימוד בסדנאות מרוכז בשני ימי לימוד בין השעות 15:30- 20:30 .
הסדנאות מוקדשות ללימוד מרוכז של נושא תיאורטי, ומהוות הזדמנות למפגש לימודי ייחודי עם
נושאים, ועם מורים נוספים מתוך סגל ההוראה.
סדנאות החורף והקיץ מותאמות לחשיבה התיאורטית הנלמדת באותו סמסטר, להרחבתה והעמקתה
ההשתתפות בשתיהן הינה חלק מחובות הלימודים בתכנית. ההכרה בסדנה מותנית בהשתתפות
בשני ימי הלימודים בהם היא מתקיימת, במלואם.

הדרכה אישית

כל תלמיד במרכז מקבל הדרכה אישית אחת לשבוע במשך שלוש שנות הלימוד, אצל שני מדריכים
שונים, אותם הוא בוחר מתוך רשימת מדריכי התכנית (סה"כ 120 שעות הדרכה, 60 שעות
אצל כל מדריך). העבודה עם כל מדריך נמשכת כשנה וחצי, ומתמקדת בליווי טיפול במטופל
אחד בלבד. כך מתאפשר תהליך הדרכה רציף ומשמעותי, ומפגש עם שתי גישות טיפוליות.
המדריכים בתכנית רובם ככולם פסיכואנליטיקאים או מתמחים בכירים בפסיכואנליזה, בעלי ניסיון
רב בטיפול ובהדרכה בגישה פסיכואנליטית. תעריף התשלום עבור ההדרכה נקבע ע"י ועדת ההוראה
בתחילת כל שנת לימודים. תעריף זה נמוך משמעותית מהתעריף הרגיל ומבוצע ישירות למדריך.
במסגרת ההדרכה האישית נכתבים שני סיכומי טיפול, הראשון - עם סיום ההדרכה הראשונה- מוגש
למדריך ונדון עמו, השני- עם סיום הלימודים ועד שנה וחצי ממועד הסיום - מוגש כעבודת גמר ונקרא על
ידי ועדת קריאה המונה שני קוראים, חברי סגל ההוראה וההדרכה.

עבודת גמר

לאחר השלמת כל החובות הלימודיים, מהווה עבודת הגמר תנאי לקבלת תעודת גמר.

הלימודים מתקיימים בכפר הירוק, אחת לשבוע, בימי רביעי, בין השעות 15:30-20:30

רשימת סמינרים וסדנאות לשנת הלימודים תשפ"ג 2022-23 

בתכנית ללימודי פסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית – תכנית משולבת

שנה א':

סמסטר א'	סמסטר ב'
פרויד: תשתית לחשיבה ולעבודה אנליטית | דני איגר קרא עוד...	על הפירוש | מיכל טלבי אברבנאל קרא עוד...
התפתחות מושג ההעברה | יעל קירש גולדשטאוב קרא עוד...	מיניות אצל פרויד ולאחריו | מאיה קומר קרא עוד...
סמינר טכני-קליני |  דרורית גיל , נעה אייל קרא עוד...	סמינר טכני-קליני |  דרורית גיל , נעה אייל קרא עוד...
סדנת חורף:                                                      נגיעות 'קלאסיות' בשאלת הנרקיסיזם | ורד נבו קרא עוד...	סדנאות קיץ | בחירה קרא עוד...

שנה ב':

סמסטר א'	סמסטר ב'
התפתחות מחשבת קליין | הוגו גולדיוק קרא עוד...	הטכניקה הקלייניאנית | יפעת זיבר קרא עוד...
הסיטואציה הפסיכואנליטית | הדס ריזפלד עינת קרא עוד...	מעטפות נפשיות ומצבים מנטליים ראשוניים | אורלי חסון-כץ קרא עוד...
צפייה בתינוקות * |                                              מירב כהן ברגשטיין , אירית לובלינסקי קרא עוד...	צפייה בתינוקות * |                                                      מירב כהן ברגשטיין , אירית לובלינסקי קרא עוד...
סדנת חורף: הקונפליקט האדיפלי | ענת ברעם שרף קרא עוד...	סדנאות קיץ - בחירה קרא עוד...

שנה ג':

סמסטר א'	סמסטר ב'
הזרם העצמאי ומחשבת וינקוט היום | ידידה טורקניץ קרא עוד...	קריאה בויניקוט | מאיר (ממי) שלוש קרא עוד...
חשיבה וחלימה במחשבתו של ביון, כתהליכי יסוד בהתפתחות הנפש | ד"ר משה ברגשטיין קרא עוד...	המשך: חשיבה וחלימה במחשבתו של ביון, כתהליכי יסוד בהתפתחות הנפש | ד"ר משה ברגשטיין קרא עוד...
סמינר טכני-קליני: פומפי הראל ,  הילה פורת פלג קרא עוד...	סמינר טכני-קליני: פומפי הראל ,  הילה פורת פלג קרא עוד...
סדנת חורף:                                                            על הקשבה פסיכואנליטית: בה בעת, ברבדים שונים|      אורה יושפה מנדלבוים קרא עוד...	סדנאות קיץ -בחירה קרא עוד...

  *   בהתאם למצב, יתכן וישתנה לסמינר קליני.

 

 

 

סדנאות קיץ - בחירה:

משחק – בתיאוריה ובטכניקה הויניקוטיאנית | דפנה גולדנברג

על טראומה והשלכותיה  |  ד"ר שרון שטרית

על ביסקסואליות נפשית - הקשבה למימדים של גבריות ונשיות כעמדות בנפש |  ענת שומן  

 

 

תקצירים

פרויד: תשתית לחשיבה ולעבודה אנליטית | דני איגר

העבודה הקלינית מעוגנת בתיאוריה אודות נפש האדם והאופנים בהם היא מתנהלת. התיאוריה עשויה, מתוארת ומתורגמת דרך מושגי-יסוד כמו המבנה הנפשי והאיכויות הנפשיות, הדחפים והמיניות, ההעברה, החזרה וההתנגדות. את כל אלה חשב ודמיין וסיפר ופיתח זיגמונד פרויד. בקורס נעקוב אחר התפתחות חשיבתו ועבודתו.

 

גישות והתפתחויות במושג ה"פירוש" | מיכל טלבי-אברבנאל

בסמינר נחקור את התפתחות המושג "פירוש". נתחקה אחר התרחבותו מהמודל הקלאסי אל עבר גישות
הרואות את הפירוש לא רק כאמצעי לחשיפת תכנים לא-מודעים אלא גם ככלי ליצירת הכלה והתמרה.
נדבר על אופנויות שונות של נוכחות והתערבות המטפל ונעסוק בשיקולים המנחים אותנו בבחירת סוג
ההתערבות המתאימה.

 

מיניות אצל פרויד ולאחריו | מאיה קומר

בקורס זה נעסוק במיניות על פי התאוריה של פרויד ואצל כמה מאלו שבאו אחריו. נכיר את תגליתו של פרויד בדבר המיניות הילדית. נתוודע לאופן בו הוא מבין את הפרוורסיות דרך הווריאציות בהתייחסות לאובייקט המיני ולמטרת המיניות ונעסוק ביחס שבין נוירוזה לפרוורסיה. ניווכח כי אחת התובנות החשובות שלו היא אודות הדו-מיניות הנפשית: הוא ראה כי אצל ילדים קיימת משאלה לגלם בגופם את שני המינים ולתבוע בעלות על שני ההורים כלומר שיש למעשה אפשרות לאדיפוס החיובי ולאדיפוס השלילי. נושא נוסף בו עסק פרויד, האניגמטיות של המיניות הנשית ספג ביקורות רבות הן מתוך הפסיכואנליזה והן מחוצה לה על היותו פאלוצנטרי. נכיר מספר תאורטיקנים שמתדיינים עם פרויד בנושא המיניות כמו הורני, שסגה סמירז'ל, קריסטבה וסטיינר, ונלמד מהן הסוגיות שבפולמוס.

 

 

התפתחות מחשבת קליין | הוגו גולדיוק

הסמינר יתמקד בתרומתה של קליין לפיתוח ולהעמקה של רעיונות פרוידיאניים ובכמה ממחשבותיה
המקוריות. בין היתר נדון במושגים, כגון: העמדות והתנועה ביניהן, הזדהות השלכתית והשפעתה על
הבנת העברה והעברה הנגדית, הסמלה ויצירת מרחב נפשי, דחף המוות ומצבים נפשיים ראשוניים
וטרום מילוליים. בהתאם למסורת הקלייניאנית, הדיון ילווה בחומר קליני ובישומן של ההמשגות
התאורטיות לעבודה הקלינית.

 

הסיטואציה הפסיכואנליטית | הדס ריזפלד ענת

הסיטואציה הפסיכואנליטית כוללת את המערך הטיפולי (המסגרת, הצורה והקבוע) ואת התהליך הטיפולי (התוכן, המהלך והמשתנה). במסגרת הקורס ניגע באספקטים שונים של שני פנים אלה, נעמיק את ההבנה במושגי יסוד הקשורים לטכניקה הפסיכואנליטית כגון החוזה הטיפולי, כלל היסוד הפסיכואנליטי, שלושת כללי העמדה הטיפולית (ניטראליות, אנונימיות והינזרות) ונעקוב אחר ההתפתחויות שחלו בתפיסת הסיטואציה הפסיכואנליטית מימי פרויד ועד ימינו.

 

קריאה בויניקוט | מאיר (ממי) שלוש

במהלך הקורס נעסוק ברעיונות המרכזיים בעבודתו של ויניקוט, שחוללו מהפכה בתיאוריה ובטיפול הפסיכואנליטי. נעקוב אחר קו ההתפתחות ששרטט באינטראקציה בין אם-תינוק, כדגם לטיפול הפסיכואנליטי. נלמד על  חשיבות "אובייקט ותופעות המעבר" ו"השימוש באובייקט" כחוויות המשפיעות וצובעות את התפתחות ההתייחסות של האדם לעולם המציאות שמחוצה לו. נבחן את מורכבות התנאים ההופכים את האדם לאדם אמיתי יצירתי וחי, ואת חייו לבעלי ערך - כמו גם את ההפרעות והשברים המובילים לעיוות בהתפתחות העצמי ולגיבוש "עצמי מזויף" ופסיכו-פתולוגיה. לאורך הקורס נקשר את מושגיו התיאורטיים של ויניקוט לפסיכותרפיה, ונדון בחידושים שיצר בטיפול הפסיכואנליטי.

 

חשיבה וחלימה במחשבתו של ביון כתהליכי יסוד בהתפתחות הנפש | ד"ר משה ברגשטיין

הסמינר יעסוק בתהליכי חשיבה וחלימה כתהליכים הבונים ומקיימים את החיים הנפשיים, במחשבתו
של ביון. הלמידה תיעשה בקריאה משותפת, בה ייסקרו מושגי היסוד בכתיבתו של ביון, והאופן בו הם
מסייעים לחשוב את תהליכי החשיבה והחלימה, במצבים פסיכוטיים ולא-פסיכוטיים. השימוש הקליני
יודגש בעזרת וינייטות שיובאו ע"י המשתתפים.

 

התפתחות מושג ההעברה | יעל קירש גולדשטאוב

מושג ההעברה עומד בבסיס החשיבה והעבודה הפסיכואנליטית. בראשית דרכו, ראה פרויד בהעברה כלי שמשרת את התנגדות המטופל לגילוי החומר הלא מודע. עם התפתחות חשיבתו, ובהמשך דרך חשיבתם של קליין וממשיכיה, עיבוד יחסי ההעברה קיבל מקום קריטי בגילוי המשאלות והקונפליקטים הלא מודעים, בהבחנה בין עולם פנימי למציאות חיצונית, ובהבנת אופי החרדות, ההגנות ומערך יחסי האובייקט הפנימיים. התרחבות התיאוריה הפסיכואנליטית לעבודה עם אזורי נפש פרימיטיביים שנמצאים 'מעבר לספקטרום' של התקשורת המילולית, הובילה לחשיבה מחודשת על הטכניקה כמו גם על יחסי ההעברה. בקורס אני מבקשת לעקוב אחר התפתחות המושג, החל מגילויו על ידי פרויד ועד לתפיסתו כיסוד מרכזי של כל קשר טיפולי ואנושי. נתמקד בתרומתם הייחודית של פרויד, קליין, ביון וויניקוט להבנת מושג ההעברה. הלמידה תלווה בדוגמאות קליניות, תוך התייחסות לנקודות המבט התאורטיות השונות. 

 

הטכניקה הקלייניאנית | יפעת זיבר

בקורס נעסוק באופנים בהם התיאוריה הקלייניאנית מיושמת בעבודה הטיפולית. מלאני קליין וממשיכיה פיתחו את התיאוריה וההבנות הקליניות מתוך התנסויותיהם וחוויותיהם במפגשים טיפוליים. מתוך כך, גם מאמריהם עשירים בתיאורי מקרה המבססים את החשיבה התיאורטית. הטכניקה מקנה כלים לפיענוח הלא מודע ומאפשרת תובנה, באמצעות פירוש, המחוללת שינוי נפשי. נתבונן באופן בו קליין וממשיכיה עובדים, במגע ישיר ובהיר, עם דחף המוות, חרדה עוצמתית, מבוי סתום והתנגדות לשינוי. כל זאת, תוך מתן חשיבות להעברה ולהעברה הנגדית. נקרא מאמרים קליניים של מלאני קליין, חנה סגל, בטי ג'וזף, ברנמן פיק ויהושע (שוקי) דורבן וניעזר בדוגמאות קליניות שיביאו המשתתפים.

 

הזרם העצמאי ומחשבת ויניקוט היום | ידידה טורקניץ

תיאורטיקנים  השייכים ל "לזרם העצמאי" בחברה הפסיכואנליטית הבריטית  בחרו שלא להיות מזוהים עם  שני האגפים המרכזיים בחברה הבריטית בעת "דיוני המחלוקת" בשנות ה-40. בקורס נקרא מכתבי הוגי  דעות אלו, באמצעותם  נתבונן בדרך החדשנית והיצירתית שבה הם ממשיכים לפתח את מושגיו של ויניקוט כגון רגרסיה, משחק,  עצמי אמיתי/עצמי כוזב, פחד מהתמוטטות ועוד. נקרא  מבאלינט, בולאס  ואחרים ונדון בדוגמאות קליניות שיביאו המשתתפים.

 

מעטפות נפשיות ומצבים מנטאליים ראשוניים | אורלי חסון-כץ

הקורס יעסוק במעטפות הנפשיות, הנוגעות לחיבור הראשוני בין גוף לנפש, ולמצבים מנטליים ראשוניים, על האתגרים ההתפתחותיים והחרדות המוקדמות המאפיינים אותם. בהקשר זה נתמקד במעטפת העור כאמצעי תקשורת בין האם לתינוקה בחודשי החיים הראשונים, ובתרומתה, כייצוג נפשי, להתפתחות תחושת מרחב פנימי ולביסוס גבולות בין פנים לחוץ. נעמיק ונרחיב את ההיכרות עם המושגים העור הראשוני והמשני, ממדי הנפש, המעטפת המחוררת והקשר שלה להגנות אוטיסטיות, ודינמיקה פסיכוסומטית הנוגעת לרישום בגוף של טראומות מוקדמות שלא היה להן ייצוג. בהקשר זה נתמקד בתהליכי מנטליזציה, האופן בו הם מתהווים מתוך מארג הגוף – נפש, ובמעבר ההתפתחותי מהמעטפת המישושית למעטפת החזותית כהכרחי לביסוס מערכת ייצוג ומנטליזציה.  כמן כן נתייחס לשתי מעטפות דומיננטיות נוספות; מעטפת הצליל ומעטפת הריח, משמעותן ההתפתחותית והאופן בו הן מקבלות ביטוי בחדר הטיפולים.   התיאורטיקנים בהם נתמקד הם: ביק, טסטין, ג'ואן סימינגטון, אנזייה, תמי פולק, ג'וייס מקדוגל, מלצר, בוטלה ובוטלה וסוזן מאיילו.

 

 

סדנאות תיאורטיות

 

משחק- בתיאוריה ובטכניקה הויניקוטיאנית | דפנה גולדנברג

בניסיונו להבין כיצד תינוק גדל והופך לאדם, כיצד מתקיימת התנועה מתלות מוחלטת לנפרדות ועצמאות, ויניקוט מיקד את מבטו על אזור שהוא בין העולם הפנימי לעולם החיצוני.  אזור שלישי זה, אזור הביניים, אזור תופעות המעבר סיקרן את ויניקוט והוא חקר אותו וכתב עליו רבות.  אזור זה, להבנתו, הוא המפתח לכינון אדם בעל חוויית עצמי, אדם היכול לחיות חיים יוצרים, שיש בהם בריאה, גילוי, אפשרות להיות לבד ואפשרות לקשר עם האחר.  ההוויה המשחקית מתקיימת באזור תופעות הביניים. בהתייחסו לפסיכותרפיה, אמר ויניקוט כי היא "מתרחשת בחפיפה שבין שני תחומי משחק, זה של המטפל וזה של המטופל.  הפסיכותרפיה עניינה שני בני אדם-אדם המשחקים יחד". בסדנא נרצה להתחקות אחר המושג "משחק".  נרצה להבין את משמעותו התיאורטית של המשחק בתיאוריה הויניקוטיאנית, את מיקומו ברצף ההתפתחותי, ואת תפקידו.  נעסוק בשינוי הפרדיגמטי שעשה ויניקוט בהתייחסו לטיפול ולתפקידו המטפל – ממטפל יודע-מפרש, למטפל חווה-משחק.  נלמד על משחקים לילדים שויניקוט פיתח בקליניקה לצורך אבחון וטיפול (משחק הספטולה ומשחק הסקוויגל).  נקרא יחד מקרים של טיפול בילדים בהם ויניקוט עשה שימוש בכלים משחקיים אלו, ונוכל להתרשם מויניקוט המטפל-המשחק.  נקרא יחד גם מקרה של טיפול במבוגר, וננסה להבין כיצד הרעיון המשחקי בא לידי ביטוי בטיפול במבוגרים. 

 

הקונפליקט האדפלי | ענת ברעם שרף

הסדנה תתמקד בתיאוריה של פרויד המציבה את הקומפלקס האדיפלי במרכז ההתפתחות וכגרעין הנוירוזה.
נעקוב אחר השלבים האישיים, הקליניים והתיאורתיים לאורך חייו של פרויד המקבילים לפיתוח התיאורייה האדיפלית.
נבחן עמדות פסיכואנליטיות המציעות הבנה שונה לקומפלקס בתקופת פרויד ולאחריה.
הסדנה תתמקד בעיקר בטקסטים של פרויד, במאמרים ספורים של אסכולות אחרות ותיעזר בדוגמאות משעות טיפוליות של התלמידים.

 

על טראומה והשלכותיה | ד"ר שרון שטרית

הטראומה נמצאת בבסיס התיאוריה של פרויד כל הדרך, בסדנה נעמיק בהמשגה של פרויד את הטראומה, גם באמצעות הקריאה של לאקאן את פרויד. הטראומה היא מעבר לעיקרון העונג, מעבר למערך הנפשי, מדובר בהיתקלות של היחיד עם מה משעבר ליכולותיו ובמכה לנרקיסיזם על אשליית הכל יכולות שלו. הרגעים בהם המערך הנפשי קורס הנם  מטלטלים, טראומטיים, אולם יש בהם פוטנציאל, בשל המצב החשוף שלהם, לגילוי ולמפגש אמיתי יותר עם עצמנו וחיינו. בטראומה, בשל התפרקות האופנים בהם האדם מתארגן, יש גם פוטנציאל להתפתחות. בסדנה נרחיב על הקשר שבין טראומה, נרקיסיזם, התפתחות וצמיחה נפשית. נדון באחת מתצורות הטראומה- טראומה קולקטיבית, נדבר על מנגנוני ההגנה המאפיינים אותה כמו הזדהות עם התוקפן, הזדהות עם הקורבן, על שימוש בטראומה וכו׳ ונקשיב לתדרים בהם היא נוכחת בקליניקה ומהדהדת את החברה בה אנו חיים. נקרא מתוך כתביהם של פרויד, לאקאן, פרנצי, שטיינר ואחרים.

 

על ביסקסואליות נפשית - הקשבה למימדים של גבריות ונשיות כעמדות בנפש | ענת שומן

פרויד (1923, 1905) טען שבמבנה האוניברסלי המולד בכל אדם תימצא דו-מיניות נפשית, המושפעת  במהלך ההתפתחות מהזדהויות קדומות והפנטזיות הבלתי- מודעות הנגזרות מהן. בסדנה נעקוב אחר גלגוליו של המושג ביסקסואליות נפשית בחשיבה הפסיכואנליטית, בין האדיפלי לארכאי, בין הגופני לנפשי ובין הבינארי והסופי לסזוריאלי והאינסופי. מתוך כך נחשוב על מופעים קליניים שונים בהם מסתמנים שברים או נתקים במבנה הביסקסואלי היסודי ועל השתקפותם של אלה ביחסי ההעברה וההעברה הנגדית, כרכיב משמעותי בתהליכי התפתחות, השתנות והרחבה של העצמי בטיפול. נקרא מתוך כתביהם של פרויד, ויניקוט, טסטין, מקדוגל, קווינודוז ועוד.

 

 

על הקשבה פסיכואנליטית: בה בעת, ברבדים שונים | אורה יושפה מנדלבוים

ליבת המעשה הטיפולי האנליטי, נעוצה בהקשבה "נכונה"- הכוונה להקשבה נכונה ופתוחה על מנת לקלוט את מירב הקומוניקציה הלא מודעת של המטופל. בסדנא נפנה את המבט אל תהליך ההקשבה הפסיכואנליטי, על הבו-זמניות והרב ממדיות שלו. מהי הקשבה אנליטית ? מה מייחד אותה ומה היא דורשת מהמטפל? נתחקה אחר הצעתו של פרויד להצטייד ב"קשב מרחף/צף" בשעה האנליטית ובניסיונות שנעשו ללכוד את המשמעות הממשית של הצעה זו [בהם הרעיון של רייק על ההקשבה עם "האוזן השלישית", וזו של איזקובר על האנליטיקאי כ"כלי האנליטי"]. נצרף לדיונינו כמה מהתרומות המרכזיות של ביון לסוגיית ההקשבה. השימוש ברוורי , העובדה הנבחרת וההצעה להקשיב "ללא זיכרון וללא תשוקה".